במהלך חג הביכורים בישראל הקדומה, בני ישראל לקחו את פרי ראשית קציר האביב והקריבו אותו לאלוהים, ובכך קידשו את כל יבולם (ויקרא כ"ג: ט'-י"ד).
חשבו על כך: באביב, האדמה שנראית מתה במהלך החורף – לפתע מתעוררת לחיים! באותו אופן, ישוע היה מת, אך חזר לחיים באופן על-טבעי (בחג הביכורים) ועלה אל האב בתור
"בִּכּוּרֵי כָּל יְשֵׁנֵי עָפָר" (הראשונה לקורינתים 15:20, 23).
