לרוב אני עובדת מהבית, אז כששמעתי את המסורים חותכים את היער שמשמאל לביתי, ידעתי שהפינה השקטה שלי—עם ציוץ הציפורים השמחות מחוץ לחלוני—עומדת להשתנות. ואכן, מיד לאחר מכן הגיעו גם הדחפורים ופטישי האוויר, והתחלתי להיאבק כדי לשמור על שלוותי. לא רק שהאדמה תחתיי רעדה, אלא שגם כל ישותי רעדה מעצבים כלפי השכנים החדשים, שהחליטו להרוס את היער היפה והשקט כדי לבנות את ביתם.

בניסיון למצוא מחדש את השלווה הפנימית שלי, פניתי אל מי שבחר בי, הציל אותי ויש לו תוכניות טובות עבור חיי. ביקשתי להבין את לבו ואת השקפתו. תשובתו הייתה מהירה, פשוטה וישירה: "אני משנה את הנוף." למרות שבמציאות זה היה ברור מאליו, מילותיו המלאות ברוחו הקדושה מילאו אותי בשלווה עמוקה שהתעלתה על הנסיבות.

"אה," השבתי לו, "אני מבינה. אתה תמיד משנה את הזמנים והעונות בחיי. אתה חי, נע, פעיל, ותמיד קורא לי לנוע עם משב רוח קודשך. אבא, אתה אוחז בהגה חיי, והוכחת שוב ושוב שאתה טוב, לא משנה אילו שינויים מתרחשים בנוף חיי. אני משחררת את מה שהיה ומצפה למה שאתה מכין עבורי בהמשך."

אהוביי, ככל שאנו מתקרבים לשובו של ישוע, הנופים סביבנו ממשיכים להשתנות. הוריקנים, שיטפונות, רעידות אדמה ושריפות יער מסלקים את מה שהיה, וחוסר היציבות הפוליטי מערער את האמון שלנו בממשלות. כל זה מוכיח שאין בעולם הזה דבר יציב שעליו ניתן להישען ולהאמין בו.

אלוהים מדבר ואומר: "בטחו בנאמנותי לגאול אתכם, לשמור עליכם ולממש את התוכניות הטובות שיש לי עבור חייכם. מה שחשוב באמת אלו מערכות היחסים הנצחיות שלכם איתי ועם אחרים—יחסים של אהבה שנמשכים לנצח."

חוגגת יחד אתכם את אורו ותקוותו של ישוע בעונה זו, אחיי ואחיותיי היקרים לנצח.