"דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן, זִכְרוֹן תְּרוּעָה, מִקְרָא־קֹדֶשׁ."
(ויקרא כ"ג: כ"ד)

כל המועדים שקבע אלוהים הם בעלי משמעות כפולה: מצד אחד, הם מתייחסים להקשרם ההיסטורי המקורי עבור עם ישראל, ומצד שני, הם מבטאים את התגשמותם הסופית במשיח ישוע.

מהו המסר הנבואי והאולטימטיבי של חג התרועה? שוב, אנו מוצאים בויקרא כי זהו "זִכְרוֹן תְּרוּעָה". לכן עלינו לשאול את עצמנו: למה תקיעת השופר אמורה להזכיר לנו?

התשובה נמצאת בספר שמות, פרק י"ט, שם מסופר שכשלושה מיליון מבני ישראל חנו למרגלות הר סיני. אז התגלה אלוהים בהופעה עוצמתית, מלווה בתקיעת שופר מן השמים. הצליל הלך והתחזק עד שנעשה מחריש אוזניים – העם עמד נפעם, מלא יראה ואפילו אחוז אימה! ואז, ברגע השיא של תקיעת השופר, אלוהים דיבר מן השמים, והאירוע הזה נחרט בלב העם לנצח.

אהובים, תקיעת השופר מן השמים בשמות י"ט הייתה הקדמה – מבוא לשובו של המשיח ישוע ולבוא מלכות אלוהים על הארץ.

שימו לב: המקבילה הנבואית לאותו מעמד אלוהי נמצאת בספר ההתגלות, כאשר יישמע השופר האחרון מן השמים:

"הַמַּלְאָךְ הַשְּׁבִיעִי תָּקַע בַּשּׁוֹפָר, וְקוֹלוֹת גְּדוֹלִים נִשְׁמְעוּ בַּשָּׁמַיִם – אוֹמְרִים: 'הָיְתָה מַמְלֶכֶת תֵּבֵל לְמַמְלַכְתּוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ וְשֶׁל מְשִׁיחוֹ, וְהוּא יִמְלֹךְ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.'"
(התגלות 11:15)

"שֶׁכֵּן הָאָדוֹן עַצְמוֹ יֵרֵד מִן הַשָּׁמַיִם בִּקְרִיאָה שֶׁל פְּקֻדָּה, בְּקוֹל שַׂר הַמַּלְאָכִים וּבְשׁוֹפַר אֱלֹהִים, וְהַמֵּתִים הַשַּׁיָּכִים לַמָּשִׁיחַ יָקוּמוּ רִאשׁוֹנָה. אַחֲרֵי כֵן, אֲנַחְנוּ הַנִּשְׁאָרִים בַּחַיִּים נִלָּקַח יַחַד אִתָּם בַּעֲנָנִים לִפְגֹּשׁ אֶת הָאָדוֹן בָּאֲוִיר, וְכָךְ נִהְיֶה תָּמִיד עִם הָאָדוֹן."
(הראשונה לתסלוניקים 4:16-17)

אהובים, איש מאיתנו אינו יודע את היום המדויק שבו ישוע ישוב. אך העונה שבה הוא יחזור נחשפה בכתבי הקודש, ואין ספק ששובו קרוב מאוד.

"כַּאֲשֶׁר יַתְחִילוּ לִקְרוֹת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הִתְעוֹדְדוּ וְהָרִימוּ רָאשֵׁיכֶם, כִּי קְרֵבָה גְּאֻלַּתְכֶם."
(לוקס 21:28)

שימו לב, המילים האחרונות שישוע דיבר בספר ההתגלות היו:

"אָכֵן, אֲנִי בָּא מַהֵר."השאלה היא: האם אתם – וכל מי שאתם אוהבים – מוכנים?