הרב שניידר מעולם לא נקט עמדה כה נחרצת בסוגיה המשפיעה על החברה שלנו כפי שהוא עושה כעת. כשאני עומדת לצידו, אני רואה את רוח אלוהים בוערת בקרבו כמו אש. אלוהים נתן לו השראה להקים צבא שירים את דגל הקשת כסמל לאהבתו הצודקת והבריתית לעמו הנבחר.

כשאני מבקשת מאלוהים להבין מדוע הוא נגע בלבו של בעלי דווקא בזמן הזה, אני רואה לנגד עיניי את השחתת האנושות עד היסוד ואת ישוע המשיח זועק להציל את בניו ובנותיו של האב ממסלול של חורבן ומוות. אני רואה את אלוהים הצדיק, האוהב את ברואיו בדיוק כפי שברא אותם.

בימי נח, מתוך אהבתו וצדקתו, אלוהים השמיד את האנושות כיוון שבחרו לחיות בניתוק ממנו ומדרכיו. הבורא יצר את האדם—זכר ונקבה—בצלמו, ודמותו היא דמותו של יוצר חיים המוסיף לברוא ולהצמיח בכל יום. הוא בחר להושיע גבר ואישה שיוכלו לשקף את אהבתו ואת חייו, ואז הקים את הקשת בענן—אות לבריתו של אהבה, אור וחיים עם מי שמבקשים אותו.

כמו נביא בוכה המשתמש בדרכים לא שגרתיות כדי לעורר את עמו של אלוהים (כפי שעשו ישעיהו, ירמיהו ויוחנן המטביל), הרב זועק באומץ כדי לפקוח את עיני העם להשחתת האנושות ולקרוא להם לקום ולחיות בצדקתו של אלוהים, לפני שיהיה מאוחר מדי. ישוע ומשפטו הסופי קרובים לבוא, וההכרעה כבר עומדת על הפרק. הקשת חייבת להיות מורמת ולהתגלות מחדש כסימן לברית הישועה של אלוהים עם האנושות.

"כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת… הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד־יְהוָה." (יחזקאל 1:28).