בתוך המרוץ הבלתי פוסק של החיים, עם כל מורכבויותיהם, אשליותיהם והטעיותיהם, אבינו שבשמיים קורא לנו לקחת הפסקות עמו. כפי שהורים טובים מבקשים מילדיהם לעצור לרגע, להרהר במעשיהם ולכוון את עצמם מחדש אל הדרך הנכונה והטובה—כך גם אלוהים קורא לנו לעצור, להקדיש לו זמן ולהתכוונן מחדש אל האמת שלו ואל המציאות שהוא קובע.

ביקשתי מאלוהים שייתן לי חלום שיבהיר לי על מה לכתוב לכם, והוא נתן לי חלום עם מסר חד וברור: כאשר אנו חיים בנפרד מאלוהים, אנו מאבדים את צלם האנוש שבנו, מתעלמים מהנשמה, מרוח אלוהים ומהיופי האינסופי שבקדושתו. מערכות יחסים אמיתיות של אהבה ואמון נעלמות, והשטן תופס שליטה.

אהובים, עלינו לקחת רגעים של עצירה והתכווננות מחדש עם הבורא. הרימו יד אחת כלפי מעלה, הניחו את היד השנייה על לבכם והכריזו את האמת הזו על עצמכם, על אהוביכם ועל האנשים שאתם פוגשים:

אדון, אני בנך (או בתך), נבראתי בצלמך. יצרת את ליבי, את מחשבתי ואת נשמתי למטרות אלוהיות ונצחיות. אני כלי כבוד נבחר, טהור בדמו של ישוע, ונקרא להלל את שמך. גופי נוצר בקדושה, לא עבור תאוות זמניות וחולפות, אלא כדי לשאת את ליבך ורוחך. לא נבראתי לכבוד עצמי או לכבוד אדם אחר, אלא לכבודך. מי ייתן ואהבתך ותפארתך יתגלו בעולם דרכי."כִּי בּוֹ נִבְרָא כָּל… הַכֹּל נִבְרָא בְּאֶמְצָעוּתוֹ וּלְמַעֲנוֹ." (אל הקולוסים 1:16)