אחד המועדים הקדושים ביותר בלוח השנה של אלוהים הוא 'יום תרועה'. במסורת היהודית הוא ידוע גם כ"ראש השנה" – תחילת השנה העברית.

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן, זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ. כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה'" (ויקרא כ"ג: כ"ג–כ"ה).

מה המשמעות של היום הזה?
המפתח לשאלה זו נמצא בספר שמות:

"וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָה בָּאֵשׁ; וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן, וַיֶּחֱרַד כָּל־הָהָר מְאֹד׃ וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר, הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד; מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל" (שמות י"ט: י"ח–י"ט).

תקיעת השופר מהשמיים מזכירה את בוא מלכות אלוהים המפוארת. עלינו להיות ערניים ומוכנים לכך בכל עת. יום תרועה הוא זמן אלוהי של זיכרון עבור כולנו.

"שֶׁכֵּן הָאָדוֹן עַצְמוֹ יֵרֵד מִן הַשָּׁמַיִם בִּקְרִיאָה שֶׁל פְּקֻדָּה, בְּקוֹל שַׂר הַמַּלְאָכִים וּבְשׁוֹפַר אֱלֹהִים, וְהַמֵּתִים הַשַּׁיָּכִים לַמָּשִׁיחַ יָקוּמוּ רִאשׁוֹנָה." (הראשונה לתסלוניקים 4:16).

כמו שתקיעת השופר בהר סיני הכריזה על ירידת אלוהים מהשמיים בצורה עוצמתית ודרמטית – כך גם שובו של ישוע יתרחש. כפי שבהר סיני תקיעת השופר הגיעה לשיאה ואלוהים הופיע בכבוד מלכותי לעיני כולם, כך גם ישוע יופיע לפתע ובאופן דרמטי מן השמיים, עם תקיעת שופר סופית שתישמע בכל העולם. שבחו את האב!

חשבו על כך: ברגע הזה כל עין תראה אותו. הבורא של העולם יופיע לפני בריאתו!

"הִנֵּה הוּא בָּא עִם הָעֲנָנִים. כָּל עַיִן תִּרְאֶה אוֹתוֹ, גַּם אֵלֶּה שֶׁדְּקָרוּהוּ." (התגלות 1:7).

אחיי ואחיותיי, האם אתם מצפים לשובו? האם אתם מתכוננים לכך?
עלינו לחיות בכל יום בציפייה להתגשמות אמונתנו – ביאתו השנייה של ישוע. כשאנו חוגגים את יום תרועה, בואו ננצל את ההזדמנות להדליק מחדש את האש והכמיהה שלנו לראות אותו. נזכיר לעצמנו שאלוהינו עומד לגלות את עצמו שוב לעולם. ישוע עומד לשוב אלינו בקרוב. ומה שאלוהים רוצה זה שכל דור יחיה עם המחשבה והציפייה שישוע יחזור בתקופתו.

"הִנְנִי בָּא מַהֵר וְאִתִּי הַשָֹכָר לְשַׁלֵּם לְכָל אִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ." (התגלות 22:12).

כן, בוא, אדון ישוע!

באהבה ובשלום,
הרב שניידר