במהלך דרכי כתלמידה רוחנית של המשיח, רוח הקודש נטע בי תשוקה להיות התלמידה הטובה ביותר של ישוע; האישה הטובה ביותר, אשת רועה-הקהילה הטובה ביותר, והאמא הטובה ביותר. כשקראתי את משלי ל"א: י'-ל', אמרתי: "זהו זה, אלוהים, זה מה שאני רוצה!" פסוקים אלו הציבו בפניי דמות של אישה חזקה וערכית. צחקתי ואמרתי: "אלוהים, אני משתוקקת להיות אישה כזו, אבל אני כל כך רחוקה מזה. עזור לי!"

התשוקה הזו מעולם לא עזבה אותי, אך לאחר שעברתי סופות רבות בחיי, תוך דבקות וחיפוש אחר אבינו, הוא נתן לי עדשה חדשה שבה אני יכולה לקרוא ולהבין את דברו. בתנ"ך אנו רואים גברים ונשים שהיו עמודי תווך של אמונה ונודעו בגבורתם, אך איש מהם לא חי חיים מושלמים. מה שהם למדו במאבקיהם ובכישלונותיהם היה להיכנע, לבטוח ולהיות תלויים לחלוטין באלוהים.

רוח הקודש דיבר אליי שלוש מילים שסיכמו כיצד גיבורי התנ"ך רדפו צדקה והפכו לגיבורים: "תלויים, בוטחים וצייתנים." כשאנו מכריזים, "לא רצוני, אלוהים, אלא רצונך", אנו מכריזים שהאב הוא "המוביל". מתוך ביטחון באדון כל-יודע וכל-יכול, אנו נשענים לא על הבנתנו, אלא סומכים על אלוהים שישלים את תכניותיו הגדולות בחיינו. וכשאנו נחים בצורה טוטאלית באהבת אבא, אנו שומעים ומצייתים להדרכת רוח הקודש כדי להשלים את תכניותיו הגדולות בחיינו.

אהוביי, בכל מצב, היו תלויים, בטחו וצייתו – זה המרשם לחיים!

"גּוֹל עַל־יְהוָה דַּרְכֶּךָ; וּבְטַח עָלָיו, וְהוּא יַעֲשֶׂה׃ וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ…"
(תהילים ל"ז: ה'-ו')

באהבה,
סינתיה