הידעתם שהמקום היחיד שבו חג החנוכה מוזכר בכתבי הקודש הוא בברית החדשה? המילה "חנוכה" משמעותה למעשה "הקדשה", ויוחנן מתייחס אליו בשם המוכר: "חַג הַחֲנֻכָּה" (יוחנן 10:22). חג זה מציין את ההקדשה המחודשת של בית המקדש בירושלים לה'. למעשה, ישוע עצמו לימד בבית המקדש במהלך החג (יוחנן 10:22-38).

ההיסטוריה של חג החנוכה

שורשיו של חג החנוכה מחזירים אותנו לשנת 168 לפנה"ס, כאשר היוונים ההלניסטים בהנהגת אנטיוכוס הרביעי פלשו לירושלים וכבשו אותה. הם ניסו למחוק את התרבות והאמונה של עם ישראל וחיללו את מקדש ה'. בתקופה זו, קבוצת חיילים יווניים נכנסה ליישוב יהודי ודרשה מהכוהן מתתיהו להקריב חזיר כקורבן לאליל שלהם, זאוס. אך מתתיהו, שירא את אלוהים יותר מאשר את האויב, סירב. יהודי אחר שצפה באירוע, מתוך פחד מזעמם של היוונים, התנדב לבצע את ההקרבה במקומו. בתגובה לכך, מתתיהו שלף את חרבו והרג אותו.

מעשה האומץ והמסירות של מתתיהו נתן השראה לכל העם היהודי, שהתלכד סביבו והקים צבא כדי למרוד בכובשים. תחת הנהגתו של יהודה המכבי, בנו של מתתיהו, הצליחו המורדים להדוף את היוונים מיישובם, ובהמשך גם מירושלים ומבית המקדש. ניצחון זה הוביל לחידוש עבודת ה' במקדש ולהכרזה על חג החנוכה בשנת 164 לפנה"ס.

נס פך השמן

כאשר אחד הכוהנים ניגש להדליק את המנורה (מנורת שבעת הקנים שבבית המקדש) בטקס חנוכת המקדש, התברר כי נותר רק מספיק שמן טהור ליום אחד. אך על פי המסורת, השמן בער באופן ניסי במשך שמונה ימים! זו הסיבה לכך שחג החנוכה נחגג במשך שמונה ימים, וכך גם החנוכייה כוללת שמונה נרות. בנוסף, ישנו נר תשיעי, "נר השמש", המשמש להדלקת יתר הנרות.

מסר לחיינו – "יָאֵר נָא אוֹרְכֶם"

כשם שנר השַמָש בחנוכייה מדליק את יתר הנרות, כך גם ישוע הדליק אותנו כדי שנהיה "אורות על-טבעיים" לעולם!"אַתֶּם אוֹר הָעוֹלָם. עִיר שׁוֹכֶנֶת עַל הַר אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִסָּתֵר. גַּם אֵין מַדְלִיקִים מְנוֹרָה וְשָׂמִים אוֹתָהּ תַּחַת כְּלִי, אֶלָּא עַל כַּן שָׂמִים אוֹתָהּ וְאָז תָּאִיר לְכָל בָּאֵי הַבַּיִת. כָּךְ יָאֵר נָא אוֹרְכֶם לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם, לְמַעַן יִרְאוּ אֶת מַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים וִיכַבְּדוּ אֶת אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם."
(הבשורה על פי מתי 5: 14-16)