תפילה אמיתית מתוארת באופן סמלי דרך התוכנית האלוהית של המשכן המקורי, שאותו ציווה אלוהים על משה לבנות. זה היה המקום שבו אלוהים נפגש עם עמו.

אלוהים אמר למשה:
"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם׃ כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל־כֵּלָיו; וְכֵן תַּעֲשׂוּ." (שמות כ"ה: ח'-ט')

כל פרט במשכן היה צריך להיעשות בדיוק לפי הוראותיו של "האדריכל הקדוש". לכל מרכיב הייתה משמעות עמוקה, והוא העביר עיקרון מלכותי שמלמד אותנו כיצד להגיע לקרבה עם אלוהים.

כאשר הכהן נכנס למשכן, הוא נכנס לחדר מבודד, מנותק לחלוטין מהעולם החיצון. החדר היה סגור בעורות של בעלי חיים, כך שלא נכנסה אליו רוח. בתוכו עמד מזבח הקטורת, שעליו בערה קטורת ללא הפסקה. הכתובים מלמדים שהקטורת מסמלת את תפילות הקדושים.

כעת חשבו על כך: מכיוון שהחדר היה אטום לחלוטין וללא רוח, האוויר היה שקט ויציב. לכן, כאשר עשן הקטורת עלה – הוא עלה ישר למעלה. לאן? אל האב שבשמים!

"וּמַלְאָךְ אַחֵר בָּא וְעָמַד אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ; בְּיָדוֹ מַחְתַּת זָהָב, וּקְטֹרֶת רַבָּה נִתְּנָה לוֹ כְּדֵי לָשִׂים אוֹתָהּ בִּתְפִלּוֹת כָּל הַקְּדוֹשִׁים עַל מִזְבַּח הַזָּהָב אֲשֶׁר לִפְנֵי הַכִּסֵּא. וַעֲשַׁן הַקְּטֹרֶת עָלָה בִּתְפִלּוֹת הַקְּדוֹשִׁים מִיָּדוֹ שֶׁל הַמַּלְאָךְ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים." (ההתגלות 8:3-4)

תפילה אמיתית וכנה עולה ישר למעלה – אל אלוהים.

לצערנו, תפילות רבות של הקדושים אינן עולות אליו, אלא מתפזרות לצדדים, אל האנשים שסביבם. מדוע? כי רבים עסוקים יותר בלרַצות אחרים ולנסות להיראות "רוחניים". אך עלינו לירוא את אלוהים ולדבר אליו בענווה.

אם אנו באמת רוצים שאלוהים ישמע אותנו וישיב לתפילותינו בשמחה, עלינו להיות אמיתיים. עלינו לזכור שאנו נמצאים בנוכחותו, להתמקד בו ולגשת אליו ביראה וכבוד.

"עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת יְהוָה; עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים." (משלי כ"ב: ד')
"עוֹבְדֵי הָאֵל הָאֲמִתִּיִּים יִשְׁתַּחֲווּ לָאָב בְּרוּחַ וּבֶאֱמֶת, כִּי עוֹבְדֵי אֵל כָּאֵלֶּה מְחַפֵּשׂ לוֹ הָאָב." (יוחנן 4:23)

אהובים, ענווה נוגעת בלבו של האב.